החלטה בתיק רע"א 48997-12-11

לפניי בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה (בקשה מספר 1) וכן בקשה מטעמם לפטור מהפקדת עירבון (בקשה מספר 2). שתי הבקשות, יחדיו, תיקראנה להלן: " הבקשה".

המבקשים עותרים למתן פטור מתשלום אגרה וכן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בבקשת רשות ערעור שהגישו על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת עדי חן-ברק, מיום 23.11.11 (להלן: " פסק הדין").

אביא להלן, בקצרה, את גלגוליו של התיק:

1.         המשיב, שהינו עורך דין, ייצג את בנם הקטין של המבקשים (להלן: "הקטין"), בהליכים שקדמו להגשת תביעה לפיצויים בגין פגיעתו של הקטין בתאונת דרכים (להלן: " השירות המשפטי"). תחילתו של ההליך דנן, הינה בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיבים, לשלם לו שליש משכר טרחתו, לאחר שעו"ד אחר, אליו פנו המבקשים (תוך שהם מתחייבים לשלם למשיב את שכר טרחתו), הגיש את התביעה לביהמ"ש וייצג את הקטין בהליך המשפטי.

2.         בפסק הדין שניתן בתביעתו, ביום 23.12.09, קיבלה כב' השופטת קראי - גירון את תביעת המשיב וחייבה את המבקשים לשלם לו שכר טרחה בשיעור של 2.66%, המשקף שליש משכר טרחה של 8%, שהינו שיעור שכר הטרחה אשר יש לשלם בסיום תביעת פיצויים בפלת"ד, לפני הגשת התביעה.

3.         ביום 11/11/09 ניתן פסק הדין בעניינו של הקטין (בבית משפט המחוזי בנצרת ת.א. 610/07 ) אשר אישר הסכם פשרה אליו הגיעו צדדים, לפיו נפסק לקטין פיצוי בסך של 4,400,000 ש"ח.

יצויין, כי במועד מתן פסק הדין על ידי כבוד השופטת גירון (כפי שעולה מפסק דינה של כבוד השופטת עדי חן ברק וכפי שיובהר להלן), לא הודיע בא כוח המבקשים לכבוד השופטת גירון כי כבר ניתן פסק דין בעניינו של הקטין כאמור, וזמן קצר לאחר מתן פסק דינה של כבוד השופטת גירון, שלח בא כוח המבקשים למשיב המחאה בגין שכר טרחתו, פנה לכבוד השופטת גירון בבקשה להבהרת פסק הדין (בקשה אשר נדחתה) ופתח אף תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין.

4.         ביום 14/2/11 התקיים דיון בפני כבוד רשמת ההוצאה לפועל, רויטל  באום, אשר נתנה החלטה בה קבעה, כי פסק הדין של כבוד השופטת גירון הינו ברור וכי על המבקשים לשלם למשיב 2.66% משכר טרחת עורך הדין שנפסק בלבד (ההדגשה אינה במקור).

5.         בהמשך, דחתה כבוד הרשמת תמי לוי יטח, בקשה שהגיש המשיב, לדון שוב בטענת הפרעתי, בקבעה כי אין כל טעם לזימון הצדדים בשנית, לאחר שנשמעו טענות הצדדים, התקיים דיון ועל בסיס כך ניתנה כבר החלטה מפורטת בטענת פרעתי.

6.         על החלטה זו של כבוד הרשמת איטח הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדונה על ידי כבוד השופטת עדי חן-ברק, אשר קבעה כי תוכנה של הבר"ע מלמד כי היא מתייחסת, למעשה, להחלטת כבוד הרשמת באום מיום 28/2/11.

בין היתר נקבע על ידה, בפסק הדין, כי השארת התוצאה אליה הגיעה כב' הרשמת באום תגרום לעיוות דין של ממש ולפיכך האריכה את המועד להגשת הערעור על החלטת כבוד הרשמת באום מיום 28.2.11, קבעה, כי יש לראות את הבקשה שהוגשה כערעור, וכי ברור מפסק דינה של כבוד השופטת גירון, כי, למעשה, נפסק על ידה  למשיב תשלום בשיעור של 2.66% מהסכום שייפסק לנפגע - הוא הקטין ועל המבקש לשלם חיוב זה.

7.         פסק דינה זה, של כבוד השופטת עדי חן ברק, מיום 23/11/11 הוא העומד בבסיס הבר"ע, במסגרתה הוגשה הבקשה המונחת בפניי.

בקשת הפטור:

8.         בבקשתם, טוענים המבקשים כי בנם נפגע קשות בתאונת דרכים, כי אין ברשותם נכסים כלשהם וכי הם חייבים כספים לנושים רבים. עוד טוענים המבקשים כי הם הורים לארבעה ילדים קטינים, תלמידים בבית ספר, ללא כל מקור הכנסה וכי עשו כל שביכולתם כדי לגייס את סכום האגרה אך לא מצאו במי להעזר.

המבקשים טוענים, כי הם אינם עובדים, לאור נכות גבוהה ממנה סובל כל אחד מהם וכי הם חיים  מקצבת הביטוח הלאומי.

לטענתם, נפסק לבנם מאור סכום נכבד ואולם הסכום שהגיע לידיהם אינו מספיק, שכן לטענתם, הם נאלצו לשפץ את דירת המגורים בה הם חיים, השייכת לעמידר ולהתאימה לצרכיו של בנם ואף היה עליהם לעשות שימוש בכספים שקיבלו לשם תשלום חלק נכבד מהחובות וההלוואות שנצברו במהלך הטיפול בבנם. כן נטען, כי קיימים נגדם תיקי הוצאה לפועל וכי בא כוחם מייצג אותם במסגרת בקשה זו ללא תשלום.

הבקשה נתמכת בתצהירם של המבקשים וצורפו לה אישור המוסד לביטוח לאומי על קבלת קצבת נכות כללית בסך 5,372 ש"ח, צורף תדפיס חשבון בנק הפועלים מתאריך 1.9.11 ועד תאריך 1.12.11, חשבונית/קבלה בגין תשלום דמי שכירות לחברת עמידר וכן פירוט התראות בגין אי תשלום חשבונות המים.

9.         המשיב הגיש תגובתו במסגרתה טען, כי את עניין הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה, משאיר הוא לשיקול בית המשפט ואולם הוא מתנגד לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. לטענתו, עד למועד הגשת תגובתו לא שילמו המבקשים את שכר טרחתו ולא החזירו לו את אגרת בית המשפט בה חוייבו במסגרת פסק דינה של כב' השופטת גירון כאמור לעיל.

לטענתו המבקשים גם לא שילמו לו שכר טרחתו, שנפסק לזכותו במסגרת הליך אחר - בר"ע שהגישו המבקשים בתיק נוסף. לפיכך טוען המשיב, כי יש להקפיד עם המבקשים ולא לשחררם מחובת הפקדת ערבון ואף לקבוע סכום ערבון גבוה יותר.